גהי
גהי הוא למעשה חמאה מזוקקת המשמשת כתרופה ומזון ברפואה האירוודית ההודית. בתהליך ההכנה נפרדים מוצקי החלב והחומרים הכולסטרולים וכן שרשראות השומן הארוכות הופכות לקצרות. ולכן מדובר בשומן איכותי לבישול ואפיה עם טמפרטורת חימום גבוהה. מה גם שהוא נשמר לתקופה ארוכה במיוחד במקרר. לשימוש בחביתה / תבשילים / אפיה ומה לא. אז איך מכינים?
לגהי –
3 חבילות חמאה (גדולות) ללא מלח
מסננת בד לסינון / מגבת נייר (מהסוג העבה)
צנצנת אטומה ויבשה
הכנה –
מניחים את החמאה בסיר על אש נמוכה. (לא ללכת, על מנת שהחמאה לא תשרף!) כאשר החמאה מתחילה לבעבע, מוצקי החלב שבחמאה יתחילו לשקוע. מסירים את הקצף הלבן שנוצר עם כף (חשוב לא לערבב על מנת לתת למוצקי החלב לשקוע). כאשר כל החמאה נמסה והשולים מתחילים לקבל צבע חום זהבהב, מורידים את החמאה מהאש. מסננים במסננת דקה (עדיף להניח בו בד / נייר מגבת עבה ) לתוך צנצנת יבשה. חשוב לסנן היטב מכל מוצקי החלב / הקצף שנותר בעזרת כף. הגהי מוכן ! ניתן לשמור במקרר.
איכויותיו של הגהי – מנקה את הכבד / מחזק את הגוף ומערכת החיסון / משפר את הזיכרון והתפקוד המנטלי / לרוב מתאים מאד לרגישים ללקטוז (כמוני…). מכיל ויטמנים A, E, D, K וכן חומצות סטירית ובוטירית. חומצה סטרית היא בעלת השפעה מועטה על רמת הכולסטרול בדם, וחומצה בוטירית לה מיוחסות תכונות אנטי – סרטניות כמו גם הגברה של הפרשת מיצי המרה והורדת הכולסטרול ה"רע" LDL.
תערובת גרעינים איורוודית (לשיפור העיכול)
אכלתם ארוחה כבדה / מטוגנת / עמוסה / מורכבת? רוצים לשפר את העיכול שלכם? למה שלא תכינו תערובת גרעינים מהרפואה האיורוודית לשיפור העיכול, אותה יש ללעוס היטב לאחר ארוחת הצהרים וארוחת הערב, או אחרי ארוחה כבדה. אני מכינה כמות גדולה בצנצנת זכוכית וצורכת על בסיס קבוע. מצוין!
לתערובת –
1/2 כוס זרעי שומר
1/2 כוס כוס זרעי כמון
1/4 כוס זרעי שומשום
1 כף מים חמים קורט מלח גס (אטלנטי אפור / הימלאיה ורוד)
הכנה –
ממיסים את המלח בכף מים חמים. קולים את גרעיני השומר, במחבת כבדה שחוממה מראש על להבה בינונית, תוך בחישה מתמדת, כ- 2 דקות, מתיזים עליהם את מי המלח ובוחשים. ממשיכים לקלות את גרעיני השומר עד לייבושם (הם יפיצו ריח) מניחים בצד. קולים את שאר הזרעים (כל סוג בנפרד) עד להזהבה קלה, כ- 1 דקות. מוסיפים לצנצנת ומערבבים היטב. לועסים היטב כף לאחר ארוחת צהרים וערב או על פי הצורך. ניתן גם לפזר על סלט עלים / אורז בסמטי.
ממרח חומוש (חומוס עדשים כתומות ומש)
כיוון שאני נימנת עם קבוצת האנשים שלא מסתדרים עם קטניות, פיתחתי את המתכון הזה שהוא שילוב של שני סוגי הקטניות הקלים ביותר לעיכול. הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות זה להחליט קצת קודם שאתם רוצים להכין את החומוש, כיוון שהוא מצריך השרייה, אם כי קצרה הרבה יותר. לצד תבשיל ירקות ודגנים, כנשנוש לירקות חתוכים או על פרוסת לחם מתקבל סוג של ממרח – מטבל טעים, בריא ומזין הרבה יותר מכל ממרח קנוי. זה הרבה יותר קל להכין ממה שאתם חושבים!
nomsforthepoor ©
לחומוש –
1/2 כוס עדשים כתומות (ראו הוראות השריה)
1/2 כוס עדשי מש (ראו הוראות השריה)
מים בכפות כפולה מהעדשים +
1 עלה דפנה
1/3 כוס שמן זית כתית מעולה מכבישה קרה
1-2 שיני שום כתושות (לפי מה שאוהבים)
2 כפיות כמון טחון (אפשר גם להוסיף כורכום)
1/2 כפית פפריקה חריפה בשמן
מלח אטלנטי אפור גס
פלפל שחור גרוס
מיץ לימון טרי
השריית והנבטה של עדשים ומש (מומלץ מאד) –
משרים בנפרד עדשים ומש (עדיף ללילה) אם אין אפשרות אז משרים שעה – שעתיים. את המש מומלץ מאד מאד להנביט באופן הבא – לאחר ההשריה מניחים במסננת דקה ורחבה שיושבת מעל קערה, ומרטיבים כל שעתיים שלוש עד להופעה נבט (זה קורה די מהר). הנבט "מעורר לחיים" את המש, מקל על העיכול ומשחרר אינזימים רדומים. אם תנביטו לא יהיה לכם כבד בבטן.
הכנה –
מבשלים את המש והעדשים (אפשר בנפרד או ביחד) במים עד לריכוך המש עם עלה הדפנה. אם נוצר קצף מסירים עם כף. מסננים, מוציאים את עלה הדפנה (מקל על העיכול) ומניחים להצטנן. מוסיפים את שמן הזית, מיץ הלימון, שיני השום והתבלינים בהדרגה ומעבדים לממרח בבלנדר / מעבד מזון. טועמים ומתקנים תיבול. אופציות נוספות לגיוון – לשמור את מי הבישול ולהוסיפם בהדרגה לתערובת תוך כדי עיבוד, להוסיף טחינה (לממרח "כבד" יותר) ו/או תבלינים כגון 1/2 כפית כורכום / זרעי כוסברה טחונים.
מילה לסיום – אם לא תאכלו את הממרח עם פיתה, תקלו מאד על הגוף שלכם. הפיתה היא קמח לבן או למעשה סוכר. הסוכר מתסיס את הקטניות וגורם לכם לבלאגן בבטן. ההנבטה מקלה מאד על העיכול, ולכן מאד מומלצת. תבלינים כגון זרעי כוסברה, כמון וכורכום מקילים מאד על עיכול הקטניות, כנ"ל עלי הדפנה.
פסטו סודי (טבעוני, צמחוני או מותאם גם לפרוטקול בלוטת התריס)
את המתכון הזה המצאתי ערב אחד כשבעלי התקשר מהדרך רעב ופשפשתי במקרר להמציא משהו. כלום עבודה וזמן ויש לכם צנצנת פסטו טרי, ריחני וביתי שהוא גם ממרח ממכר. שילבתי כאן בזיליקום, תרד, פטרוזיליה עם צנוברי ואגוזי מלך שמעניקים לפסטו טעם עמוק ועשיר. מבחינה תזונתית עדיף להשתמש באגוזי מלך שעברו השרייה, לצורך סילוקה של חומצה פיטית, המפריעה לספיגת ברזל, אבץ, סידן ומגנזיום. לאחר מכן ניתן לייבשם במייבש מזון או בחום נמוך של 45 מעלות בתנור. הפסטו יוצא טעים גם לאחר קליית האגוזים אך בתהליך זה האגוזים מתחמצנים וחומצות השומן מסוג אומגה 3 נפגעות. לכן אני קולה אותם לעתים רחוקות אם בכלל. למניעת השחרת הפסטו מומלץ לזלף מעט שמן זית לפני הסגירה. ממליצה לכם להכין כמות כפולה!
לפסטו –
* הערה – עלים ירוקים מומלץ ועדיף לקנות אורגניים.
1 חבילה ענקית של בזיליקום טרי (תגידו שאתם מכינים פסטו)
1/2 כוס עלי תרד שטופים
1/2 כוס פטרוזיליה שטופה
1-2 שיני שום (לפי הטעם)
3/4 כוס צנוברים ואגוזי מלך מעורבבים
1/3 כוס שמן זית בחומציות של עד 0.5%
מלח אטלנטי אפור / הימלאיה ורוד גרוס
לגרסה צמחונית: הוסיפו פרמזן מגורר
לגרסת פרוטוקול בלוטת התריס: החליפות את האגוזים והצנוברים באבוקדו וותרו על הפלפל
הכנה –
את אגוזי המלך כדאי ורצוי להשרות במים ולייבש בתנור / במייבש מזון (קיראו הסבר מעלה). מכניסים את כל המרכיבים למעבד מזון ומעבדים בפולסים. מוסיפים את שמן הזית ליצירת מרקם חלק. טועמים, ממליחים ומוסיפים שמן זית אם יש צורך. מאחסנים בצנצנת זכוכית במקרר ואם לא משתמשים מיד מזלפים שמן זית למניעת השחרה. מומלץ להכין כמות כפולה.
מלפפונים חמוצים הפרוביוטיקה הטבעית (מותאם לפרוטוקול בלוטת התריס)
מלפפונים חמוצים הפרוביוטיקה הטבעית אם רק הייתם יודעים שהחמוצים שסבא שלך הכין הם הפרוביוטיקה הכי פעילה וזולה שמישהו יכול לקחת הייתם מכינים אותם כבר מזמן לא? בכלום עבודה אתם עושים לעצמכם צנצנת מלאה חיידקים חיים הרבה יותר זולים פעילים וטעימים מכל מוצר מדף שאפשר לקנות. כל מה שנשאר לעשות זה לחכות 5 ימים שהם יהיו מוכנים!
thefoodnetwork ©
למלפפונים –
חבילת מלפפונים קטנים (ובקיץ הכי טוב בלאדי)
מלח אלטנטי / הימליה
מים
צרור שמיר
5-7 שיני שום
1 גבעול סלרי קצר
צנצנת זכוכית
בפרוטוקול הבלוטה המלא נמנעים מתבלינים מסוימים, אבל אחרי החזרות ניתן להוסיף פלפל אנגלי, פלפל שחור וזרעי כוסברה.
הכנה –
מעקרים צנצנת זכוכית (שופכים עליה מים רותחים). נותנים לה להתיבש וכך גם למכסה. אפשר להשתמש בצנצנות יעודיות לכבישה כמובן. מסדרים את כל המלפפונים בצנצנת (טריק טוב הוא להכניס את המלפפונים כשהצנצנת במצב שכיבה ותוך כדי סיבוב). כשכל הצנצנת מלאה במלפפונים דוחסים את שיני השום ואת הפלפל האנגלי והחריף אם רוצים, אפשר ורצוי להוסיף גם גבעול סלרי בין המלפפונים. בינתים מערבבים 1 כפית מלח אטלנטי במים פושרים ושופכים לתוך הצנצנת. המטרה היא לכסות את כל המלפפונים במים. אם יש צורך מוסיפים עוד כפית מלח עם כוס מים עד שכל המלפפונים מכוסים מים (משאירים מקום לצרור שמיר לפני הסגירה) מניחים את צרור השמיר בצורה מעגלית בקצה של הצנצנת וסוגרים. שומרים במקום מואר אך לא חם מאד ל- 5 ימים. יש הגורסים כי יש לפתוח את המלפפונים כל כמה ימים ולשחרר גזים, אחרים לא נוגעים ויש כאלו שמנערים את הצנצנת כל יום למיזוג טעמים. אחרי 5 ימים ניתן לטעום ולבדוק האם לטעמכם (המלפפונים ישנו מעט את הצבע שלהם) אם כן, יש להעביר למקרר לצורך עצירת התהליך. אם עדיין לא מוכן המשיכו את הפעולה עוד 1-2 ימים. לשמור בקרור.
לבעיות עיכול (מעי רגיז, מעי דליף נפיחות גזים וכו) מומלץ בתחילה לשתות 1 כפית מהנוזל בלבד בכל ארוחה, אם הכל בסדר לעבור לכף ורק אחרי 1-2 שבועות לאכול את המלפפונים.
משקה אירוודי חורפי ומפנק
שואלים את עצמכם מה אפשר לשתות שאינו תה ואינו קפה? למה שלא תנסו את המשקה הזה שמגיע אלינו מתורת האירוודה (תורת הרפואה ההודית) והוא משרה שינה, מרגיע ומחמם?
למשקה –
1 כוס חלב אורז / חלב שקדים (אפשר להכין לבד המתכון כאן)
קורט קינמון
קורט אגוז מוסקט
2-3 תרמילי הל / קורט הל טחון
אופציונלי: דבש להמתקה
הכנה –
מחממים את חלב האורז / השקדים בסיר, מוסיפים את התבלינים הטחונים ואת גרעיני ההל (מפצחים את תרמילי ההל ומוציאים את הגרגירים) מביאים לרתיחה עדינה ושותים. ניתן להוסיף דבש לפי הצורך אך התבלינים תורמים למתיקות המשקה גם ללא הדבש.
