לבקשת רשת ניצת הדובדבן כתבתי סדרת כתבות על גלוטן בה תלמדו מהו גלוטן, היכן ניתן למצוא אותו, איך עוברים לתזונה נטולת גלוטן וכמובן מה אוכלים

אביב – זמן של התחדשות, צמיחה ופריחה. בסופו של חורף אפרורי גשום וקר (או משהו כזה…) צצה לה שמש אביבית, מלטפת ונעימה. עלי בר, חוביזות

כשלקוחות מתקשרים אלי לקבוע מפגש, אחרי שיחה קצרה, כמעט תמיד נשאלת השאלה: "אני כבר ממש לא יודע/ת מה כדאי לי לאכול, את חושבת שקינואה /

לקראת יומולדת 35 חיפשתי תמונה מילדותי, ומצאתי את זו שמופיעה מטה משמאל. מבט אחד בתמונה גרם לי להרגיש שסטיתי מהדרך לאורך השנים והביא איתו הירהורים

אחד מנושאי השיחה האהובים על כולם הוא מה כדאי, רצוי ומומלץ לאכול ולכן, אני נשאלת באופן קבוע שאלות בנושא במפגשים, במייל ובדף הפייסבוק שלי. כשאלו

אחד הדברים המדהימים שקרו בשנה שנתיים האחרונות, הוא בחירתם של רבים בתזונה טבעונית, כזו שלא כוללת מוצרים מן החי. מסתבר ש"ההרצאה הכי טובה ששמעתם בחיים"..

שנה חלפה לה מאז שפתחתי את הבלוג שלי שחוגג בלוגולדת החודש. בכנות, לא חלמתי על 230 עוקבים תוך שנה בנוסף לעוד 160 עוקבים בפייסבוק. את

יום העצמאות ה- 65 שלנו מתקרב, עם כל מה שקורה סביבנו זה עדיין מאד משמח אותי, לחגוג אותו כאן בבית, לאחר שנים ארוכות בנכר. אין

היום אני רוצה להוציא אותכם לחרות. לא, אין צורך להתפטר מהעבודה, לעזוב את בן הזוג, לנסוע להודו ל- 3 חודשים, או לעבור לעיר אחרת. החרות

אומרים שכשנכנס אדר מרבין בשמחה. אבל, החודש איבדתי את אחד האנשים היקירים לי מכל. דודי הנערץ שראל, נלקח מאיתנו, סתם כך, ללא התראה, ביום בהיר

מי שמכיר אותי ידע שאני צמחונית אדוקה מגיל 12, ועם המעבר לארה"ב הפכתי לטבעונית. כך חייתי את חיי במשך 22 (!) שנים. ואם זה לא

לפני כמה ימים ביקרתי בחנות טבע – הסופר של המוצרים הבריאים. כשבחנתי מקרוב את אחד מקרטוני החלב שקדים / שיבולת שועל / אורז התאכזבתי לגלות

לפני כמה שבועות השתתפתי בשיעור יוגה מתחילים, למרות שאני מתרגלת יוגה כבר זמן ממושך. בתחילת השיעור הסביר המורה ששיעור מתחילים הוא קשה יותר משיעור מתקדמים ואני

כוננות ספיגה טוב, נו אתם כבר שמעתם את הכל, כל שנה מחדש: תאכלו מעט סופגניות, תבחרו את הכי מעניינות, לא כל יום (זה מטוגן בשמן שהופך לשומן טראנס,

לכל מי שביקש, שלח אי מייל או הגיב, תודות! כמובטח, רשימת קישורים לחקלאים / ספקים / קו-אופים. מוזמנים להוסיף בתגובות/בפייס להזכירכם: קבוצה של אנשים (2

קצת אבסורד, אבל כמעט רציתי שכותרות העיתון יחזרו למצבם הקודם, בו קיבלנו דיווח יום יומי על התייקרות המוצרים, והעלאת המחירים. באופן עקום, חזרה לכותרות האלו

יום כיפור. בעבר: היום השנוא עלי בשנה, בהווה: היום האהוב עלי ביותר בשנה. מסקנה: שינויים יכולים להיות דבר טוב. השקט, ההתבוננות, הרוגע, התפילה, ואפילו חשבון

 חברה שלי הכירה לי מילה חדשה: דחיינות. גם אתם פתאום מרגישים שאתם יודעים למה הכוונה? אז לטובת כל מי שלא, קודם כל, אשריכם. שנית, הכוונה היא

והיום על "האש", כל מה שמפריע לנו לאכול. התגובה הראשונית שלנו זה לומר שאין דבר כזה, נכון? אך בואו נתבונן לעומק: אנחנו אוכלים ליד המחשב, הטלוויזיה,

אנחנו לא אוהבים שינויים. וגם לא הגבלות. ובמיוחד לא שינויים שכוללים הגבלות. הפעם ולכבוד חג שבועות, בחרתי לגעת באחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם התזונה, אם

אז בואו נדבר על מוצרי ה"כמו" – הדיאט / קל / לייט / מופחת / בטעם / ללא. הידעתם שבחירות אלו ממש, יכולות דווקא לגרום