חברה שלי הכירה לי מילה חדשה: דחיינות. גם אתם פתאום מרגישים שאתם יודעים למה הכוונה? אז לטובת כל מי שלא, קודם כל, אשריכם. שנית, הכוונה היא לכל הגורמים, המעשים והפעולות שאנו עושים
על מנת להתחמק, לדחות ולא לעשות את מה שאנחנו צריכים ובעיקר את מה שאנחנו באמת רוצים בחיינו.
אולי שמתם לב שלקיתי גם אני בדחיינות בנוגע לכתיבת פוסטים נוספים. ברור שיש לי אלף הסברים מוכנים מראש על העומס, הלימודים, העבודה, והחום. אותו חום שגורם לך לרצות לעבור לגור בפריזר בחודשי הקיץ, שם אין לחות ויש אור וקרח (לשייקים) וקרטיבי פרי ממכרים. הציעו לי גם לכתוב פוסט על זה שאין לי מוטיבציה, רצון ותשוקה לכתוב. הצעה מצויינת, לא?… גם אותה דחיתי. חיכיתי וחיכיתי שמשהו יבעבע בבטן. ובעיקר חששתי מאד שהתשוקה לכתיבה אבדה לי.
לשם כך ובהתאם לזאת, השבוע אני מציעה שנתבונן בדחיינות בחיינו, ועל הקשר שלה למזון, בכל זאת היה כתוב שזה בלוג על הקשר בין גוף לנפש.
אז בואו נתבונן על הדחיינות במובן הגשמי שלה. אנחנו דוחים את ניקוי המקרר, תשלום החשבונות, או השיננית. אנחנו דוחים את האכילה המסודרת, את השיפור התזונתי, הכנת האוכל לעבודה, קניית הירקות הירוקים, את הכנת הסלט, או את הפעילות הגופנית והפסקת העישון / שתיה.
ומבחינה רוחנית, נפשית..מה אנחנו דוחים? דוחים לסרב להזמנה לארוחה אצל קרובי המשפחה אפילו שאין לנו כוח, דוחים את הזמן לעצמנו שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים כי אין מספיק, את השהייה בטבע שעושה לנו טוב כי זה רחוק או חם, דוחים את התרגול הרוחני שנשבענו שנתחיל ובעיקר דוחים להתחיל לעשות את מה שאנחנו באמת אוהבים ורוצים כי לפעמים זה מאיים.
זהירות…מחשבה מפחידה לפניכם. מה היה קורה אם לא היינו דוחים את כל אלה? ובעיקר את אלו הרוחניות / נפשיות? מה היה קורה אם היינו באמת עושים את מה שאנחנו רוצים? אולי לא היינו ילדים טובים, או בני זוג מספיק מתחשבים, או חברים מושלמים, או עובדים מצטיינים. ואז מה? אולי היינו נכשלים בלעשות מה שאנחנו באמת יודעים בבטן שאנחנו רוצים ואוהבים, או אפילו מפחיד יותר, היינו מצליחים?.. איפה היינו מתחבאים? או בעיקר, מאחורי מה?
בואו נשאיר את השאלה מהדהדת פתוחה להשבוע. אולי נחזור אליה בהמשך. ואולי נדחה את זה.
אני מזמינה אותכם לכתוב הערות ותגובות שיתקבלו בשמחה, וכמובן להפיץ את הבלוג לכל עבר.
ובינתיים כמה טיפים תזונתיים לדחיינים מקצועיים.
- הכנת סלט (לכל מי שרוצה לאכול סלט אבל מתעצל לחתוך)
כדאי לשמור במקרר קערה יעודית שבה כל הזמן יש סלט. הטריק הוא לחתוך סלט חדש בסיום ארוחת הערב בסמוך לשטיפת הכלים. ככה יושבים בקערה כבר מלאי יפה של עלי חסה, רוקט, בזיליקום, נענע מלפפון וכל דבר שבא לכם למחר, כל מה שנשאר זה לתבל ולאכול. יש לחזור על הפעולה בסוף השימוש. אולי זה לא נחתך הרגע, אבל, הי..יש לכם סלט למחר.
- שטיפת חסה (עברנו לאורגנית, כן?)
קונים חסה (לא מסובך). שמים בקערה מלאה במים+מלח. משרים (המלח עוזר להפטר
מכל החרקים והמזיקים שאולי גרים שם) שוטפים היטב. מכניסים למגבת מטבח. מנערים
טוב טוב טוב. מניחים ליבוש על מתקן הכלים. מחזירים למקרר. טה דה.. יש חסה שטופה!
*מי שמדוגם שיכניס למייבש חסה וישמור במקרר.
שבוע קר,
בריאות ושמחה.
גלי
