לקראת הפוסט הקרוב ולכבוד חגיגות שנתיים לבלוג שלי החלטתי לבדוק האם השינוי התזונתי שלי אכן מחזיק מים והחלטתי לערוך ניסוי. משהו ברוח הניסוי שנעשה בסרט Super Size Me, זוכרים? כיוון שכל כך הרבה לקוחות שואלים אותי איך אפשר להפסיק להיות תלויים בסופר, לאכול חומוס תעשייתי, שניצל טבעול, מעדני חלב, קרקרים, ביסקוויטים, דגני בוקר וחטיפי אנרגיה וחברים ומספרים שהם לא יודעים מה אוכלים במקום, החלטתי לחזור אחורה בזמן ולראות מה קורה לגוף שלי כשהוא ניזון מהמוצרים האלו שוב.
כללי הניסוי היו שאוכל לאכול כל מה שבא לי מקטגוריות מזונות מעובדים ומתועשים ואתעד את ההשפעה שלהם על הגוף שלי ברמה היומיומית. אמנם לא אכלתי כל יום המבורגר צ'יפס וקולה כמו בסרט ולא היו לי בדיקות דם ומעבדה משוכללת אבל עדיין הצלחתי לקיים את הניסוי באופן די מוצלח: אכלתי דגני בוקר, קרקרים, גבינת קוטג', ביסקוויטים, בייגלה, ארטיקים ולחם.
זה אולי נשמע לכם כמו תענוג צרוף, אבל עבורי זה היה עונש משמיים. אחרי שלושה שבועות של מזון מעובד ומתועש אני יכולה להגיד בכנות שהמסקנה הלא מדעית שלי היתה שזה היה ממש מגעיל. קודם כל הטעמים עצמם: כל מה שאכלתי היה מתוק או מלוח או שמן מידי או תערובת של הכל ביחד. אבל לא רק זה: כמה ימים אחרי תחילת הניסוי היו לי בחילות, טעם מגעיל בפה, צרבת, רעב מוגבר, בעיות עיכול, כאבי ראש, תחושה תמידית של חוסר סיפוק וכמובן שהעלתי במשקל.
אז כאן אולי המקום להסביר סוף סוף מה עושים המוצרים האלו לגוף שלנו כדי שכולנו נדע מדוע כדאי לנו להפחית מהם ולמה תופעות הלוואי שציינתי יקרו אצל כולנו אם נצרוך אותם. הסיבה הראשונה היא שמזונות אלו עשירים בשמן צמחי. ומה הבעייה עם שמן כזה? שמן צמחי הוא שם קוד לשמן תעשייתי זול (תירס, קנולה, סויה, חריע) שמופק בתהליך של חימום ותורם לתהליך של חימצון ושחרור של רדיקלים חופשיים לגופינו. אלו אחראים לאורך זמן על התפתחות כל הרעות החולות החל מהאצה של הזדקנות התאים, מחלות לב, מחלות נוירולוגיות עד סכרת ודלקתיות סמויה.
הסיבה השניה היא הסוכר. הסוכר המוסף הוא ממתיק מעובד שלא רק משגע את רמות הסוכר בדמנו וגורם לנו להיות רעבים אחרי שעה, אלא אחראי גם לתנודות במצבי רוח ולמחסורים תזונתיים במינרלים חיוניים כמו מגנזיום וסידן בתהליך הפירוק שלו בגוף. מצב זה מותיר אותנו מרוקנים ממאגרים חשובים, עייפים, סחוטים ובעיקר משתוקקים למזון מזין, מה שמוביל אותנו פעמים רבות לצרוך עוד מהמזון התעשייתי.
המלח שנמצא במזונות אלו הוא למעשה נתרן כלורי, שהוא תוצר לוואי של תעשיות הנפט (כן כן), המוחדר לכל המזונות כיוון שהוא זול וזמין. הוא איננו מספק לגופינו את המינרלים הדרושים לו ובדומה לסוכר התעשייתי מוביל למחסור של מינרלים חיוניים בגופנו שמתפרש שוב כתשוקה שנרגיש למזונות מלוחים.
על חומרים משמרים באמת שאין צורך להרחיב כאן את היריעה מכיוון שברור לכולם שאלו מהונדסים למזון רק על מנת שנרצה מהם עוד ולצורך הארכת חיי המדף. עם יד על הלב, מי רוצה לאכול מוצר שיכול להחזיק שלושה שבועות או שלושה חודשים במקרר? האם באמת סביר שגוף האדם יועד לתפקד ולשגשג על ידי צריכה של חומרים מסוג זה?
כיוון שאני שונאת להצביע על כל מה שרע בלי לתת אלטרנטיבה או פתרונות אפשריים, להלן מספר צעדים שיעזרו לכם לכייל את הגוף שלכם בחזרה לתפקוד אופטימלי באמצעות מזון אמיתי, שלם, טרי ובריא. כזה שהגוף שלכם מכיר מאות ואלפי שנים וימלא את המאגרים והחוסרים האמיתיים שלכם. הוא יעזור לכם להפחית תשוקות למזונות מזיקים כמעט ללא מאמץ ויגרום לכם להרגיש אנרגטיים, חיוניים ובריאים הרבה יותר.
- עשו ניסוי כמו שאני עשיתי, רק הפוך: אכלו מגוון של ירקות, מעט פירות, קטניות, אגוזים וזרעים וחלבונים איכותיים מן החי. אלו מזונות טבעיים אותם הגוף שלנו מכיר מאז ומעולם.
- נסו להעשיר את התזונה שלכם בירקות מתוקים (בטטה, גזר, דלעת, סלק, בצל, ומעט תירס) וכן בדגנים מלאים (אורז, כוסמת, שיבולת שועל מלאה, קינואה) שיעזרו לכם להפחית את התשוקות למזונות מתוקים ללא כל מאמץ.
- שלבו סלרי, מלח ים אטלנטי אפור ולח, אצות, מיסו או רוטב סויה תמרי, על מנת לקבל את המינרלים החיונים לגופכם ולהשתוקק פחות למזונות מלוחים. זה עובד!
- העזרו באיש מקצוע לגלות למה באמת אתם משתוקקים אולי אתם משועממים, חסרי סיפוק ומשמעות, אוגרים כעסים או זקוקים לחיזוק מערכות היחסים בחייכם. פעמים רבות אנו מחפשים את התשובות לשאלות אלו במזון במקום להתחקות אחר מקורן האמיתי.
מזמינה אתכם לגלות איך להפחית את התשוקות למזונות מזיקים ללא מאמץ ולגלות למה אתם במקום רעבים ומשתוקקים בתכנית התזונתית המותאמת אישית שלי. מפגש תשאול תזונתי מקיף איתי אינו מחייב המשך בתכנית, ולכבוד חגיגות השנתיים לבלוג אני מציעה אותו במחיר של 100 שקלים בלבד לשעה שלמה למשך כל חודש יוני. צרו איתי קשר לתאום!
בריאות ושמחה,
באהבה,
גלי
3 מחשבות על “אכול כפי יכולתך”
גלי, הניסוי הזה אכן נשמע יצירתי להפליא!
איך יצאת מזה? מה עשית כדי לחזור לאכול נורמלי? יעני, טבעי וקרוב למקור?
והאם עדיין יש לך חשקים למזונות מעובדים אחרי הניסוי הזה?
מעניין…
הי ורד
כיוון שזה היה ניסוי נתתי לזה זמן מוקצב. התשוקות היחידות שחשתי במהלכו היו לירקות, אוכל טרי ומבושל ומעט פירות. הניסוי היה קשה עבורי במיוחד כיוון שהתזונה שלי מבוססת על ירקות על מזון טבעי ושלם. לחזור לאכול אותו היה תענוג. באמת שהייתי מופתעת ונדהמתי שוב לגלות כמה הכל מתוק מלוח ושמן ולהכל יש את אותו טעם. העדפתי לא לקרוא תוויות כיוון שזה באמת היה משתק אותי לחלוטין שמחתי לחזור למזון הטבעי השלם והרגיל שלי ולהמשיך לא להכנס לסופר!
הי גלי,
קראתי את מה שכתבת ואני הכי מזדהה איתך. בשנים האחרונות אני עוברת יותר ויותר לתזונה טבעית- בעיקר פירות ירקות דגנים מלאים וכו.. ומאוד קשה לי עם מזון מועבד.
אבל מה שכן, שמתי לב שבתקופות שאני אוכלת רק אוכל בריא – הבטן שלי נוטה להתנפח.. זה קצת מרגיש כאילו היא עובדת קשה לעכל או להכיל את כל השפע הזה שהיא מקבלת.. ואילו בימים שאני משלבת גם מזון "פשוט" יותר , כמו לחם לבן וכאלה, אז היא חוזרת למצבה הטבעי.
נשמע הגיוני? כי זאת תופעה שממש מציקה לי, בהתחשב בעובדה שכבר ממש קשה לי עם כל מזון מעובד או לא טבעי…
תודה רבה 🙂
טל